רש"י על שבועות ל״ד א:ז׳

7 שכן חט"א במזי"ד תבעי"ה וכפרי"ה ועברי"ה - סימן הוא שכן חטא תחטא מתחטא ובשניהן חייב על המזיד אבל ביטוי כתיב בה ונעלם:

8 תבעיה וכפריה - עדות ופקדון באין ע"י טענה וכפירה מה שאין כן בשבועת ביטוי:

9 ועבריה - עדות ופקדון שתיהן השבועות לשעבר אבל ביטוי עיקרה להבא: